דעה מהפיילוט לשגרה
למה הפיילוט שלכם מת אחרי חודש, ומה עושים במקום
כמעט כל עסק שאני פוגש כבר ניסה משהו. עוזר בוואטסאפ, כלי שמסכם פגישות, סוכן שמישהו הבטיח שיחסוך שעות. אחרי חודש זה נעלם, ואף אחד לא זוכר למה. הסיבה כמעט תמיד אותה סיבה.
6 דקות קריאה ·
בשנה האחרונה ראיתי את אותו סרט בעשרות עסקים. מישהו נלהב מתקין כלי. בשבוע הראשון כולם מתלהבים, בשבוע השלישי אף אחד לא זוכר את הסיסמה, ובחודש הבא מבטלים את המנוי. ואז מגיעה המסקנה: “ניסינו AI, זה לא בשבילנו”. המסקנה הזאת לא נכונה, והיא גם יקרה, כי היא סוגרת את הדלת לשנה.
ארבע סיבות שהפיילוט מת
- אין בעל בית. “כולם אחראים” זה אף אחד. הפיילוט לא מת מכשל טכני. הוא מת מזה שלא היה מי שישאל ביום שלישי “למה זה לא רץ”.
- אין מספר. אם לא קבעתם מראש מה אמור להשתנות, זמן תגובה, שעות בשבוע, פניות שנענו, אי אפשר לדעת אם זה עבד. ומה שאי אפשר להוכיח, מבטלים.
- בחרתם את המעניין, לא את היקר. סיכום פגישות זה מגניב. ארבעים שיחות ביום על שעות הפתיחה זה יקר. הכסף תמיד בחיכוך המשעמם.
- הצוות שמע על זה אחרון. הפקידה שאמורה לעבוד עם הכלי כל יום היא זו שתחליט אם הוא ישרוד. אם היא לא בחדר בשלב הבחירה, היא לא תהיה בחדר גם בשלב השימוש.
מה עושים במקום
- לפני שבוחרים כלי, בוחרים אחראי. אחד. עם שם.
- לפני שמתחילים, כותבים את המספר. “היום ארבעים שיחות ביום על שאלות חוזרות, המטרה חמש עשרה בעוד חודש”. זה כל המסמך.
- מתחילים מהחיכוך שהכי יקר, גם אם הוא הכי משעמם.
- מכניסים את מי שיעבוד עם זה לשיחה הראשונה, לא לאחרונה.
- קובעים מראש מתי מפסיקים: אם המספר לא זז אחרי חודש, מכבים ומנסים משהו אחר. פיילוט שאפשר לכבות הוא פיילוט שאפשר להתחיל.
זה לא מסובך, אבל זה דורש להחליט משהו לפני שקונים משהו. ורוב הפיילוטים מתים בדיוק שם: קנו לפני שהחליטו.
השורה התחתונה: פיילוט בלי בעל בית לא הופך לשגרה. לפני שבוחרים כלי, בוחרים מי אחראי, ומה המספר שהוא יביא.